בפוסט זה נראה את הנתונים הדרושים כדי להכיר את נושא עבודתנו.
מיקום
בריכת ממילא ממוקמת במזרחו של גן העצמאות, בתחומו של בית הקברות ממילא בין רחוב הלל לרחוב אגרון.
קואורדינטות:
ההיסטוריה של בריכת ממילא
מיקום
בריכת ממילא ממוקמת במזרחו של גן העצמאות, בתחומו של בית הקברות ממילא בין רחוב הלל לרחוב אגרון.
קואורדינטות:
| 31° 46′ 40″ N, 35° 13′ 14″ E |
הקמת הבריכה מתוארכת לימי הבית השני. יש המייחסים את הקמת הבריכה להורדוס ויש המאחרים את הקמתה למאה השנייה או השלישית לספירה. ייתכן שבמקום פעלה מחצבה, שבשלב מאוחר יותר הפכה לבריכת אגירה. הבריכה אגרה מי גשמים מאגן היקוות שכלל שטחים נרחבים באזור מרכז העיר של ימינו. כמו כן ייתכן שהבריכה קבלה מים מהאמה העליונה אשר הוליכה מים ממעיינות הר חברון אל ירושלים.
המים שבבריכה הועברו אל בריכת חזקיהו שברובע הנוצרי שבעיר העתיקה. נוטים להניח שאת המים הוליכה אמת מים (אקוודוקט) באורך 750 מטר. ישנה גם הנחה שהמים הולכו על ידי תעלה תת-קרקעית מהבריכה אל בריכת חזקיהו. הנחה זאת פחות מקובלת על הארכאולוגים.
בחפירות שבוצעו באזור שער יפו, התגלה רובע מגורים מהתקופה הביזנטית. אחד האתרים המרכזיים שנמצאו ברובע זה הוא בית מרחץ. הארכאולוגים מסבירים את מיקומו של בית מרחץ דווקא שם בקרבה לאמת המים שהובילה מים מבריכת ממילא אל בריכת חזקיהו.
בשלהי התקופה העות'מאנית, עם היציאה מן החומות, התפתח המרכז המסחרי של ירושלים בשטח שבין בריכת ממילא לבין שער יפו, ונודע כשכונת ממילא. בתקופת המנדט הבריטי המשיך להתפתח מרכז העסקים של ירושלים והקיף את שטח הבריכה מצפון וממערב. האזור הסמוך לבריכה שימש לאורך השנים כבית קברות מוסלמי.
ב-1947 ניסתה עיריית ירושלים המנדטורית לחבר את הבריכה אל מערכת המים המודרנית של ירושלים. כחלק מניסיון זה שופצה הבריכה. על מנת למנוע אבוד מים, נוצקה קרקעית הבריכה כולה מבטון. קירות הבריכה שופצו ומשאבת מים המונעת על ידי מנוע דיזל של חברת קטרפילר הותקנו בצד הבריכה. הניסיון לא צלח שכן הציפיות שהבריכה תאגור כמות מים משמעותית התבדו.
בריכת ממילא מאוזכרת לאורך שנים רבות בהיסטוריית ירושלים כמקור מים בלתי נדלה ששימש את התושבים אשר התגוררו בסמוך לחומות מזרח העיר ירושלים. מרבית הסיפורים נעים מאז תקופת בית שני ועד לשנות ה-40 של המאה העשרים. בריכת ממילא הינו מאגר מים מלאכותי (מעשה יד אדם) אשר נחצב על פי המקורות בתקופת הורדוס (בית שני) ושימשה לאגירת מי גשמים ומעיינות עבור שתיה וגידולים חקלאיים באיזור מזרח ירושלים והמתגוררים בסמוך לחומות העיר העתיקה.
הבריכה תוארכה לתקופת בית שני , דהיינו תקופת הורדוס. הורדוס היה ידוע בהקמת מבנים עצומים ומרשימים, אשר הביעו את כוחו ויכולותיו המפוארות להקים מבנים שייזכרו לעד בקרב האזרחים. ישנם סיפורים רבים על הקמת הבריכה האולימפית ששימשה כאמור לשחייה, אך יש סיפורים נוספים שמעידים על הקמת הבריכה כמאגר מים ששימש את התושבים בירושלים לשם שתיה וגידולים חקלאיים שגידלו בסמוך לבריכה.
לפני מספר שנים בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בסמוך לשער יפו , שם מצאו בית מרחץ גדול. על פי הממצאים במקום שיערו החוקרים כי בית המרחץ היה מקבל את המים מבריכת הורדוס ועוברת דרכו לבריכת חזקיהו (בריכה השוכנת בלב שכונת מגורים ברובע הנוצרי בירושלים).
כמו כן בסיפורי מקורות נוספים נוטים לתעד את הבריכה כמחצבה קדומה מתקופת המאה השנייה או השלישית לספירה. כאמור – אין מידע מדוייק על תחילת דרכה של הבריכה.
מקורות:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה